כללי
בכל האירועים הנוגעים למחלות מקצוע, חשיפה מתמשכת שאיננה מחלת מקצוע, או מיקוטראומות (פגיעות זעירות חוזרות ונשנות), נחקרים על ידינו מספר היבטים. לכל מחלה או קבוצת מחלות ספציפית, ניתנת גם התייחסות ייחודית, כפי שנדרש מאופיה וכמובא להלן:
זהות המבוטח ובדיקת התאמת הפוליסה עפי עיסוק, סיכון ומספר העובדים.
- מעמד הנפגע וגורמים מעורבים – נפגע כבעלים/שותף, מועסק דרך חברת כא, קבלן או קבלן משנה, עובד בהשמה (רג´י) – כולל בדיקת מערכות היחסים, חוזים וביטוחים של צדדים קשורים.
- כיסוי ביטוחי – בחינת הרצף הביטוחי של המבוטח, למן תחילת העסקתו של הנפגע, בחינת הרצף הביטוחי של צדדים קשורים כמפורט לעיל.
- ניתוח עיסוק של הנפגע, בדגש על חשיפה לגורם הסיכון הרלוונטי – תפקידים, מטלות ומטלות משנה, משכי זמן לכל מטלה ומשך זמן כולל.
- בדיקות רפואיות כלליות ותעסוקתיות.
- מועד גילוי הנזק, תוך הבחנה בין גילוי אובייקטיבי (מסמך רפואי המתעד את הפגיעה), גילוי סובייקטיבי (מועד היוודע הנזק לנפגע), מועד ההכרה עי המלל ומועד הדיווח למעביד.
- חקירת גובה הנזק.
ליקוי שמיעה מושרה רעש
- מיפוי רעש במפעל/מקום העבודה – איסוף דוחות ניטור קיימים וכן ביצוע מדידות רעש (כולל דוזימטריה) ע”י בודק מעבדתי מוסמך ממשרדנו (חברתנו מוכרת גם כמעבדה מוסמכת עי משרד העבודה).
- הבדיקות מבוצעות על ידינו (בתיאום עם המזמין) במהלך החקירה או אחריה, ובכל מקרה שבו לא נערך ניטור ע”י מקום העבודה או שהניטור איננו שלם ו/או איננו מכסה את הנפגע.
- חישוב הרעש המשוקלל (LEQ) כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (גהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ”ד – 1984.
- החישוב הנערך על ידינו, עשוי לשמש כבסיס להכנת חוות דעת מומחה מטעמנו.
- חקירה לעניין חשיפה תעסוקתית קודמת לרעש, חשיפה לרעש ממקורות לא תעסוקתיים וחשיפה לגורמים תעסוקתיים ולא תעסוקתיים העלולים לגרום לפגיעה אקוסטית – לבד מרעש.
- פענוח תוצאות של בדיקות רפואיות לאבחון כושר השמיעה: Pta, Srt, Bera, Oae,, טמפנומטריה, ועוד.
- בחינת הקשר הסיבתי, בין ליקוי השמיעה והטינטון, לבין החשיפה התעסוקתית אצל המבוטח – כולל אבחון מתחזים, אגרבציה (הגזמה), איתור גורמי נזק שאינם בשליטת המבוטח (רעש ממקורות אחרים, גורמי נזק שאינם רעש), רקע קודם והחמרה.
- הערכה בשאלת האחריות והחבות (החלק היחסי של האחריות המכוסה בביטוח אצל המבטחת המזמינה) כדלקמן: 1. עמידתו של המעסיק בדרישות החוק.
2. בדיקת השימוש בציוד המגן האישי שניתן לנפגע, ובחינת אפשרות לרשלנות תורמת מצידו.
3. מעוולים נוספים (עובדי השמה, עובדי חברת כ”א, מקורות רעש חיצוניים).
חשיפה לגורמים כימיים
קבוצה זו כוללת בתוכה מגוון רחב של מחלות, שהעיקריות שבהן הינן: מחלות דרכי הנשימה, מחלות עור וסרטן. במקרים אלה מתבצעת על ידינו חקירה, הכוללת בנוסף למרכיבים הקבועים שאוזכרו לעיל, גם את הנושאים הבאים:
- זיהוי ההרכב הכימי של החומרים עמם בא הנפגע במגע, ושהשימוש בהם גרם כנטען לנזק.
- איתור גיליונות בטיחות M.S.D.S – Material Safety Data Sheet של החומרים הרלוונטיים או מרכיביהם, ובדיקת השפעותיהם האפשריות של חומרים אלו על הבריאות.
- איתור תקני החשיפה התעסוקתית ( T.L.V – Threshold Limit Value) של אותם חומרים – בתחיקה הישראלית או בתקנים זרים שהמחוקק הישראלי מפנה אליהם.
- בדיקת דוחו”ת ניטור סביבתי לאותם חומרים אשר עלולים היו, תיאורטית, לגרום לסוג הנזק ממנו סובל הנפגע.
- במקרה של ביצוע חלקי או חסר של בדיקות סביבתיות – ביצוע בדיקות משלימות באמצעותנו, וע”י מעבדה מוסמכת (בתיאום מראש עם המזמין).
- הערכה לעניין הקשר הסיבתי, בכפוף לממצאינו בנושא החשיפה התעסוקתית, אופי המחלה וחשיפה לגורמים לא תעסוקתיים העלולים לגרום לאותו סוג מחלה.
- הפעלה של אמות מידה ומבחנים אוניברסאליים דוגמת התיאוריה של MATHIASואחרים, לבחינת הקשר הסיבתי במחלות חשיפה.
- הערכה בשאלת האחריות והחבות (החלק היחסי של האחריות המכוסה בביטוח אצל המבטחת המזמינה) כדלקמן:
- עמידתו של המעסיק בדרישות החוק.
- אפשרות שיתופם של מעוולים נוספים.
- בדיקת השימוש בציוד המגן האישי המסופק לנפגע, ובחינת הרשלנות התורמת מצידו.
פגיעה על רקע ביו-מכאני
מדובר בקבוצה שלמה של פגיעות במערכת הלוקומוטורית (שלד – שריר) של העובד.הנפוצות מבין המחלות הללו הן:
- פגיעה, כולל פריצת דיסק בעמוד שידרה תחתון.
- תסמונת התעלה הקרפלית (C.T.S).
- אפיקונדיליטיס (Tennis elbow).
- דלקת קרום מעטה הגיד (Tendinitis, De Quervian´s Disease).
- פגיעה ברצועות הברך (מחלת הרצפים).
- קרע ברצועה הסובבת בכתף (Rotator cuff syndrom).
חקירתנו בהקשר למחלות אלו כוללת איסוף מידע רחב ומקיף על עברו של הנפגע, עבודותיו, סדר יומו ותחביביו, שכן, לחלק ניכר מהתסמונות דלעיל – רקע לא תעסוקתי.
- נערך ניתוח עיסוק מפורט ומדוקדק של הנפגע, כולל בדיקת כל המטלות ותת המטלות, ופירוק כל תת מטלה לגורמים.
- בחינת הציוד והאמצעים הארגונומיים שהועמדו לרשות הנפגע לצורך ביצוע עבודתו.
- בדיקת הקשר הסיבתי בין העבודה לבין הלקות הגופנית הנטענת, תוך היוועצות עם מומחים בתחום הרלוונטי וסקירת ספרות ענפה.
- התייחסות לשאלת האחריות לאור תקנים שונים (ACGIH, NIOSH ואחרים) ובהשוואה לתנאים שבהם הועסק הנפגע.
- התייחסות לשאלת החבות, קרי החלק היחסי של האחריות המכוסה בביטוח אצל המבטחת המזמינה.